פרק ג': היהדות כהשקפת-העולם

השקפת עולם היא מערכת עקרונות מחשבתיים שבאמצעותה אנו מכללים מפרשים את ההוויה , יוצרים ומבינים עולם , בונים חברה , מעצבים אישיותנו . לשון אחר : עקרונותיה מסייעים בידנו למיין פרטי הנסיון ולערכם בתוך כלל המשמעויות שלפיהן מבין האדם את העולם ואת עצמו בו , שמשמעותו — מקומם באיזו מערכת . בהעדר השקפת עולם , היתד . הממשות מתפרקת לאטומים משוללי פשר והיתה נעדרת תמיד שלמות רוחנית . השקפת העולם היהודית מפרשת את היחיד ואת הציבור המחזיק בה ועושה אותם למה שהם , ובלעדיה יהדותם אינה מתקיימת , ואפילו עיסוקם בין יהודים ובדרך המקובלת על יהודים . כפי שנאמר לעיל , אין המדובר בהשקפת העולם של היהדות , הקיימת , כביכול , בצידה של 'דת , ' 'אורח חיים , ' 'מוסר / ו'אמנות' היהודיים , אלא ביהדות בתור השקפת עולם , המגולמת בדת , באורח חייהם של יהודים , ואף אם אינה מגולמת באלה , זמנית וחלקית , גם אז היא מתקיימת כישות אידיאלית , ודאית , שהמודעות המחודשת אליה אפשרית תמיד . מערכת זו מהווה את מבנה העומק הפנימי ' ) האנאטומי ( ' של n nn על גילוייה השונים , מהם כאלה שהשפעתם על שאר המרכיבים עמוקה , כמו הדת , המנהגים , ומהם פחותי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד