שלבי הטיעון של הרב עזיאל במאמר שלפנינו משקפים את מודעותו להבחנות שעליהן עמדנו לעיל . בדברי המבוא , שאותם ציטטנו וניתחנו לעיל , איפיין הרב את המצב ההלכתי הרצוי : קבלת עדות של היהודים החיים בישראל "כמות שהם . " עיקר המאמר מוקדש לשלב הרביעי שתיארנו לעיל , היינו , לבניית טיעון הלכתי שבאמצעותו ניתן יהיה להגיע למצב הראוי . אולם , כמהלך מקדים לבניית טיעון זה , הוא איפיין בצורה בהירה את המצב ההלכתי הנתון . החלק הראשון של המאמר מוקדש , איפוא , לבירור ההגדרה ההלכתית הקלאסית של "פסולי עדות . " הרב עזיאל מבחין שתי קטגוריות של פסולי עדות : מי שעדותם פסולה מסיבות מהותיות , ומי שעדותם פסולה מסיבות פורמליות . מסיבות מהותיות פסולים אנשים אשר התנהגותם בעבר מלמדת שהם עלולים לשקר בעדות . אנשים שכאלה , אין אנו מעוניינים כלל לאפשר להם להעיד,- אדרבה , השאיפה הבסיסית של בית הדין - הוצאת האמת לאור - מחייבת את הרחקתם אף אילמלא ציוותה על כך התורה . לא כך הדבר ביחס למי שעדותו נפסלת מסיבות פורמליות בלבד . לקטיגוריה זאת שייכים כל מי שאינם חשודים לשקר , אך נפסלו מחמת הקביעה הגורפת של התורה שכל עבריין המוגדר כ"רשע" פ...
אל הספר