בהקשר של הקיום היהודי בחו"ל , היו שטענו כי ההבדל הדתי בין החיים בארץ לבין החיים בחו"ל אינו משמעותי , וכי ניתן לזכות - תוך כדי חיים מחוץ לארץ ישראל הפיזית - במעלות הרוחניות דתיות המיוחסות בטקסטים מסורתיים למי שנמצא בארץ . בספרות שלפנינו מצוי פולמוס כנגד ניסיונות מעין אלו ; נציין כמה דוגמאות . כידוע , נתגבש נוהג של פיזור אדמת ארץ ישראל על קברי יהודים בחו"ל , כרי לחסוך מהם צער לעתיד לבוא . כן נתגבש מנהג של העלאת גופו של מי שנפטר בחו"ל , לשם הטמנתו בארץ ישראל . וכבר ראינו לעיל כי ר"י פרחי שולל החלטית כל אפשרות שקבורה באדמת הארץ תועיל למי שנפטר בחו"ל . פולמוס דומה מצוי בנושא מעלת התפילה בארץ , לעומת תפילת יושבי 6 חו"ל . המעיין לעיל " ימצא , שחיד"א מדגיש לא רק את העובדה ששער השמים מצוי מעל ארץ ישראל , אלא הוא מדגיש גם את האיכות הירודה בהכרח המאפיינת את התפילות הנאמרות מפי יהודי החי בחו"ל . פרחי נוקט אף הוא שיטה זאת , ומנגיד בין תפילות הנאמרות "בחו"ל , שצריכים [ המילים ] להתלבש באויר טמא , ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד שתכנס [ התפילה ] לארץ , " לבין תפילות הנאמרות בארץ "שאין אותם האותיות ...
אל הספר