עד כאן ראינו , כי מעלת יושבי הארץ וקירבתם לאל גררו התנסות בסבל ייחודי . אולם , משנתם הרעיונית דתית של חכמים ספרדים בארץ הייתה רחוקה מלהציג את תוצאות הישיבה בארץ כמתמצות בחיווי של סבל . אדרבה : בהסתכלות כוללת , החיים בארץ מעניקים ליהודי חוויות ומעלות רוחניות דתיות חיוביות כה רבות וחשובות , עד שהסבל מתגמד לעומתן . יתרונות אלו אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות : אלו שבהן זוכה מי שחי בארץ , ואלו שבהן זוכה מי שנפטר ונקבר בה . א ) התוצאות הבחנות של החיים באוץ אלו כוללות : ( 1 יחס ישיר ובלתי אמצעי לאל ; הדר בא"י יש לו אלוה , והדר בחו"ל דומה כמי שאין לו . וטעם הדבר ... שבחו"ל הוא תחת ממשלת השרים , ואילו בא"י האדם יושב תחת ממשלתו ית , ' ואין 55 לשרים אתו חלק בא"י אשר ה' דורש אותה . החיד"א גורס , כי ליחס ישיר זה של בני א"י אל הקודש יש השפעה על איכות מכלול עשייתם הדתית , יחסית ליושבי חו"ל : הן בעון , התורה והמצו' אשר עושים בני הגולה אינו עולה בדרך ישר לשמים , כי אם באויר ארץ העמים או עם שרים , ומשם סובב הולך עד מקום הקדש . אבל בני א"י , לימודם ומצותם תכף במסילה יעלו , במסילת "שדה אשר ברכו ה"' מקום 56...
אל הספר