קודם שנמשיך בתיאור התפתחות הפסיקה הרבנית בנידון , נזכיר כי שאלת נישואי קראים רבנים עלתה לדיון בשנות השלושים והארבעים גם בקרב הקהילה הקראית במצרים , באופן שהיווה מעין תמונת ראי לדיוני הרבניים . כרקע לדיונים אלו נציין , כי ההלכה הקראית אסרה נישואין עם לא קראים . בחיבור שיצא לאור לאחרונה קובע הרב יוסף אלגמיל , כי "רב ענן [ מייסד הקראות ] היה ראשון האוסרים נישואין בין יהודים קראים ובין יהודים 43 רבניים . " עמדה זאת נתמכה גם על ידי חכמי הלכה קראים נוספים , ובכללם בנימין נהאונדי ( המאה התשיעית , ( סהל בן מצליח ( מאה עשירית , ( מרדכי בן ניסן ( מאה שבע עשרה , ( שמחה יצחק הלוצקי ( מאה שמונה עשרה , ( ועוד . דא עקא , שבמאה העשרים התגברו הנטיות להתקרבות בין בני שתי העדות , כפי שהזכרנו לעיל . ביטוי להתפתחות זאת , מנקודת מבט קראית , מצוי אצל הרב יוסף אלגמיל , הכותב , בהתייחסו למקורות משנות העשרים כי "למעשה , היו היחסים בין שתי הקהילות כה הרמוניים , עד כי הילכו שמועות על שיחות איחוד פרטיות , בין מנהיגי שתי הקהילות . 45 [ ואולם ] חברים משתי הקהילות התנגדו בתוקף למגמה זו . " בראש הפועלים לביטול האיסור...
אל הספר