כפי שהזכרנו סמוך לראשית הפרק " , גיבוריו התרבותיים של המחבר הם " חוקרי ספרד הראשונים . " בהמשך מעמיד הרב דיין זה מול זה את גדולי " תור הזהב" של ספרד ואת בני העת החדשה : המשכילים הראשונים בתקופת חכמי ספרד , השכילו וידעו היטב את עומק אור היהדות ועזוז גאונה . התורה והמושכל כאחיות תאומות התהלכו ביניהם . ושלום אמת היה בין הנטיות הרוחניות שלהם . ולכן בחכמתם והשכלתם עשו חזוק וקיום ואזניים לתורה ומסורת .... אך המשכילים החדשים שבדור עבר לא השכילו כל זה . לא חדרו אל עומק הרעיון הגדול של היהדות . לא השכילו שרוח התנ"ך והמדרש והרעיונות הנשגבים שבהם המה מולדת נשמת העם שהתפתח והשתלם במשך אלפי שנים ... ולכן הרחיקו ללכת החליפו השיטה . ( ל ) מעלתם של גדולי ישראל בספרד הייתה יכולתם להגיע לאינטגרציה והרמוניה בין התורה וההשכלה הרציונלית . משמע.- לדעת הרב דיין , אינטגרציה מעין זאת היא האידיאל התרבותי היהודי הראוי . אולם משכילי העת החדשה לא הצליחו לעשות זאת , מפני שכשלו בהבנת הרעיונות הנשגבים הטמונים ברוח התנ"ך והמדרש . עקב כך נעלמה ממשכילים חדשים אלו התובנה , שברוח התנ"ך והמדרש מולדת נשמת העם . ביודענו שמחב...
אל הספר