אין סיבה לפקפק בקביעה . שהישוב היהודי בחלב של המאה העשרים היה רציף ( למעט הפסקות קצרות ) והתקיים שם מאז ימי הבית השני , עת הייתה 3 סוריה כולה מאוכלסת בישוב יהודי גדול למדי . גם לאחר דלדול הישוב היהודי בארץ ישראל , תחת שלטון ביזנטיון , המשיכה להתקיים בחלב קהילה יהודית משגשגת . כבר במאה הי"א , ואולי עוד לפני כן , נודעה קהילה זאת כמרכז תורני בעל משקל . באיגרתו לחכמי לוניל מתאר הרמב"ם בצבעים קודרים את מצב לימוד התורה בזמנו , אך מעלה על נס - כקרן אור באפלה זו - את חלב וחכמיה . 'מורה הנבוכים' נכתב בתבנית "איגרת אישית" לתלמידו המובהק , יוסף בן יהודה אבן שמעון , אשר קבע את מקום מושבו בחלב והרביץ בה תורה . בשנת 1260 פלשו המונגולים למזרח התיכון , מפאתי צפון מזרח , והחריבו את העיר חלב ; אך רבים מן היהודים מצאו מקלט בבית הכנסת הגדול ועתיק היומין , והפולשים לא פגעו בהם לרעה . אולם פלישה מונגולית נוספת , ב , 1400 נסתיימה באסון : רבים מיהודי חלב נהרגו או נמכרו לעבדות , ואושיות הקיום הקהילתי התערערו . במחצית המאה הט"ו אנו שומעים שוב על התחדשות החיים התורניים בחלב ועל מסחר בינלאומי המתנהל בתיווך סוחרי...
אל הספר