בהודו לא נתערבו היהודים יוצאי עיראק בחברה האוטוכטונית - לא בזו של בני הודו הנוכרים , ולא בזו של יהודי הודו הוותיקים . הם סיגלו לעצמם , ככל יכולתם , סממנים של החברה השלטת , קרי , האנגלית . כפי שכתב בשנת 1860 הנוסע יעקב ספיר : היהודים פה , אף כי ילידי ארצות אסיה המה , קיבלו עליהם כל מנהגי אירופה לכל דבר . מאכלם ומשתיהם , שבתם וקימתם והליכתם , וגידול וחינוכי בניהם ובנותיהם וכל תהלוכותיהם - מתדמים לעשירי עם ואצילי ארץ שבאירופה . חיבוריו של הרב סומך אינם מספקים , כמובן , מידע שיטתי בדבר הנורמות והגינונים החברתיים האירופאיים שסיגלו לעצמם יוצאי עיראק שבהודו , אולם כמה פרטים , המשתקפים בשאלות , מלמדים הן על דרכם של יהודי עיראק שבהודו , הן על אופי תגובתו של הרב . אנילה נדון האירופאים מהודו נשלחה לרב סומך שאלה , על אודות סכינים המשמשים את הסועדים בעת הסעודה , והעשויים שני חלקים : להב וקת . השאלה הייתה , האם , ובאילו תנאים , מותר בחג הפסח להשתמש בסכינים מעין אלו שאכלו בהם 49 תבשילי חמץ משך השנה . על פי ההלכה , אופן הכשרת הכלים לפסח תלוי באופי השימוש היומיומי הרגיל שנעשה בכלים משך השנה כולה . הרב ...
אל הספר