קשה מאוד להעלות על הדעת חברה אנושית שבמשך שנים ודורות אין בה שינויים ותמורות . ואמנם , שינויים כאלה היו גם בימי קדם ובחברות קדם מודרניות , ולעתים היו אלו שינויים חדים וחריפים ; דוגמא מובהקת לכך , מתולדות עמנו , היא חורבן בית שני . אולם לאורך ההיסטוריה האנושית היו רוב התמורות הדרגתיות , וניתן היה לקיים בקלות יחסית את הדימוי של " אין חדש תחת השמש . " כך היה גם בעולמה של ההלכה . אמנם , גם בלא שינויים חברתיים היסטוריים כלשהם הייתה צפויה תמורה מסוימת בהלכה , כתוצאה מן הפעילות האינטלקטואלית של חכמי התורה : "אין בית מדרש בלא חידוש . " אולם מעבר לתמורות שמקורן בפרשנות ובחשיבה הדתית כשדות יצירה אוטונומיים , ההלכה קשורה בטבורה למציאות החיים הממשיים ול"שפה 1 הטבעית" של החברה והדור . גם בתקופות קדם מודרניות ניכרו תמורות הלכתיות שמקורן בהיענותם של חכמי ההלכה למתבקש מן השינויים החברתיים והכלכליים ; אלא שכמו מתינותן של התמורות החברתיות , כך גם מתינותן והדרגתיותן של התמורות ההלכתיות . דרך נוספת , בה נשמרו הקירבה והמתאם בין אורח החיים היהודי לבין המציאות החברתית ההיסטורית , הייתה באמצעות ה"מנהג . " א...
אל הספר