בספרות התלמוד והמדרש לתקופותיה השונות , וכן בספרות השכנה לה , כגון בתרגומי המקרא , מרובים הכינויים לעובדים השונים בעיר ובשדה , הן בעבודות הצריכות מומחיות , והן בעבודות שאינן דורשות מיומנות . משמעותם של חלק מהכינויים אינה נהירה לנו היום די צורכה , ויש כאלה אשר לגביהם נשתרש פשר שגרתי שאינו עומד במבחן הביקורת . יש כינויים שהיו נהוגים בארץ ישראל בלבד , ואחרים שהיו מקובלים בבבל בלבד , או שהיו שגורים הכא והתם . רובם מקורם בעברית , ואף נמשכו מתקופת המקרא ולשונה , ובארמית , ארצישראלית או בבלית ; רבים אחרים מקורם בשפה היוונית והרומית , ואף בשפה הפרסית . במאה השנים האחרונות עסקו מלומדים בהסברת כינויים שונים . מבחר מהספרות הזאת אנו מציינים בחיבורנו זה ומצביעים עליו להלן ( הערה , 83 עמ' . ( 112 לא כל מסקנותיהם ופירושיהם של חוקרי הריאליה התלמודית מקובלים עלינו היום , והם גם לא עסקו בנושא שלפנינו באופן שיטתי . אבל אנו חבים להם תודה מרובה על עבודתם החלוצית שבה קידמו את המחקר בתחומים אלה . אל נתפלא על הקושי שנתקלו בו בזיהוים של כינויים רבים : חלקם היו כבר נדירים אפילו בעת כתיבתם , חלקם יצאו משימוש הדי...
אל הספר