רשימותיו של רשב"ח הן טכסטים יצוגיים ( רפראנציאליים , ( המוסרים מידע אמיתי , או עוסקים בסוגייה רבנית . מטכסטים כאלה אנו מצפים לדיוק ולבחירות , להעדר מילים טעונות רגש ותארים לא חיוניים לטכסט , ואנו מצפים לצירופי לשון שאנו רגילים בהם . טכסט כזה שונה מטכסט ריגושי ( אמוציונאלי , ( כמו טכסט ספרותי , ומטכסט שבא לשכנע או להטיף . בטכסט ריגושי המילים טעונות ברגשות , תארים רגשיים , וצירופי לשון חד פעמיים , שאין אנו מורגלים בהם . בסגנון ריגושי נמצא דו משמעויות , ולעתים ישנה אי ודאות באשר לכוונת היוצר . אמנם המידע תפס את עיקר רשימותיו של רשב"ח , ועם זאת היו בהן גם מעורבות ותגובה רגשית דתית מוסרית אישית ביחס למתואר , ולעתים בצורה ציורית . במאמריו לא דיווח רשב"ח גרידא , אלא היציב את עמדתו האישית הרגשית מוסרית דתית ביחס לאירוע שהוא תיאר . לא רק מתוך דיונו בנושאים דתיים ובמקורות ניתן ללמוד על ידיעותיו הרבות ביהדות , אלא גם מסגנונו . סגנונו של רשב"ח הוא סגנון רגשני , נסער ומליצי , משובץ במקורות היהדות , ובייחוד בפסוקים וחלקי פסוקים מן המקרא . עמדתו תמיד מלמדת סניגוריה על הכלל . לעתים רחוקות הוא שיבץ מי...
אל הספר