יחסו של רשב"ח לחברת כי"ח הוא עדות אחרת לאישיותו המורכבת . רשב"ח גילה פתיחות רבה להשכלה הכללית , שחברה זו יכלה להציע ליהודי בגדאד . אולם גם כאשר שפעו מאישיותו העדינה הכרת תודה וענווה , האשראי הרוחני אינטלקטואלי שהוא נתן לחברה זו לא היה ללא סייג . התבטאותו החריפה היחידה הייתה בהקשר של חובת החברה להשגיח על נציגיה , המנהלים את בתי הספר שלה , שכן הם קבעו את חינוכם של תלמידי בית הספר , ורשב"ח העיד על מקרים שבהם התגלו תוצאות קלוקלות : התלמידים , שרכשו ידיעות שטחיות וידיעת שפה זרה , התייחסו בבוז ובהתנשאות כלפי הקהילה ומוסדותיה ( ראה לעיל . ( בשנת 1864 הועבר ניהול בית הספר היהודי המודרני הראשון בבבל לחברת כי"ח , שביקשה להנהיג שינויים תרבותיים בחיי הקהילה היהודית . צעד זה גרר עימות , שנמשך כשבעים שנה בין כי"ח לבין מנהיגי הקהילה , והסתיים בכשלון כי"ח . צבי יהודה הגדיר יפה את השאלות העולות מפעילות כי"ח בבגדאד : השאלה המרכזית העולה מבדיקת נושא התירכות בקרב יהודי ארצות ערב במסגרת פעולתה של חברת כי"ח היא : האם קיים קשר בל ינותק בין מודרניזציה לבין תירבות ? האם רצונן של הקהילות ללמד את בניהן ובנותיהן ...
אל הספר