לא אחת נשאלתי מה הביאני לבחירת האלטרואיזם כנושא לעבודת הדיסרטציה שלי ולהדגשת הקשרו המגדרי כנושא לכתיבת ספר זה . בהכירי את הנושאים שבהם עוסקת הסוציולוגיה , השבתי תחילה כי הנושא מעניין ובעל חשיבות כשלעצמו , אך לימים הבנתי כי היה בכך יותר מזה — ככל הנראה היה לי חשוב לגלות ולחקור את הפן החיובי והאנושי של יחסי הגומלין בין אנשים , את זה המיטיב כצורך אנושי ותרבותי של כל אדם בכל חברה . מאז תחילת התעניינותי בתחום , היתה לי הרגשה כי בחירת הנושא לדיסרטציה לא היתה מקרית , גם אם לא הייתי מודעת לבחירה זו מלכתחילה . בהמשך התברר לי כי בחירתי נבעה ללא ספק מן החוויה הטראומטית שאליה נחשפתי כילדה בשואה , שהיתה חוויה מעצבת חזקה בגיבוש השקפת עולמי . שרדתי את הזוועות בזכות אהבתה הגדולה ודאגתה של אמי , שבעת המלחמה נשאה אותי על גבה פשוטו כמשמעו , ובזכותם של אנשים רבים אחרים ולא מוכרים שעזרו לנו להינצל . עם השחרור באביב 1944 הייתי בת חמש . בשל גילי הצעיר השתמרו בזיכרוני אך מעט מן הזוועות , אך עד היום אני נושאת אותן עימי , למרות שהדברים מקוטעים ואין לי תמונה שלמה או מסודרת מהם . הגעתי למסקנה , כי הכעס שבי היה המ...
אל הספר