בפרק הקודם הצגנו התייחסות של הוגה דעות חילוני מול דת ישראל בגיבושה ההלכתי . התייחסות זו הכירה את התפקיד הבלעדי שהדת מילאה בקיום העם בגולה ובעיצוב הווייתו התרבותית , אבל היא הצביעה תוך כדי כך על התמורה שהתחוללה עם המעבר לזמן החדש . במציאות ההיסטורית המודרנית לא תוכל הדת היהודית למלא את תפקידה הקודם . היא תידחק על ידי גורם חילוני : המדינה הלאומית , אף-על פי שהקשר ההיסטורי עם העבר , כמקור של יניקה תרבותית , יכול וצריך להימשך . מול ההערכה החילוגית לאומית נציג עתה הערכה דתית , המנסה להתמודד ברצינות עם בעיה של קיום אורח חיים יהודי דתי בתוך תרבות חילונית , שהשגיה הרבים הם כה גדולים ומשפיעים עד שאין להתעלם מהם . מנקודת"הראות של הוגה דעות דתי המעמיד במרכז את ההלכה , תתעורר השאלה אם סדר החיים ההלכתי יכול להקיף בתוכו את מיטב ההשגים של התרבות החילונית בלי שיחול שינוי מהותי בסולם ערכיו ? הווי אומר : מן הבחינה החילונית התבוננו בנםיון להקיף את המורשת הדתית במסגרת חילונית , ואילו מן הבחינה הדתית יהיה לפנינו נסיון להקיף את היצירה החילונית במסגרת דתית . בין שתי המגמות הנוגדות 1 הללו בא לידי ביטוי המתח ה...
אל הספר