טבח המוני בית ישראל באשכנז ואינוסם של רבים להתנצר בשנת , 1096 היה אירוע דרמטי וטראומטי , ובפרט כשהוא בא אחרי תקופה ארוכה של רגיעה יחסית . אך בל נשכח - הוא לא היה היחיד בסוגו בהיסטוריה הארוכה של העדה האשכנזית , ובוודאי לא בתולדות ישראל בתפוצותיו השונות . ועם כל הנורא והטראגי במחיקה כמעט מוחלטת של שלוש מן הקהילות הגדולות והחשובות ובפגיעה בכמה אחרות , עם ישראל ידע - לפני תתנ"ו ואחריה - קטסטרופות גדולות ממנה . ההרג וההרס בימי המרד הגדול ברומאים ואחריו ; בימים שאחרי מרד בר כוכבא ; בימי הוויזיגותים בספרד ; בימי חיסולם של בני נדיר , קורייטה וקינוקאע על ידי עדתו של מוחמד בארץ חיג'אז ; בגירושים ובמעשי הטבח בימי המגפה השחורה באירופה ; בעת גזירות קנ"א ; בשנים ת"ח ות"ט בפולין ובפרעות 1918 1919 באוקראינה . כל אלה עלו במימדיהמ ובהיקפם על גזירות תתנ"ו . מה אפוא העניק למאורעות תתנ"ו את מקומם המרכזי בתודעה ההיסטורית הקיבוצית של עם ישראל ? מדוע זכו לתהודה חזקה יותר לאין ערוך מפורענויות חמורות מהם ? התשובה ברורה : הם נכנסו לזיכרון הקולקטיבי לא בשל גודל האסון , כי אם בשל התופעה הייחודית שנתגלתה בהם במלו...
אל הספר