א. קיץ הדמים של שנת 1096

אירועי המחצית השנייה של שנות התשעים של המאה ה 11 התפתחו במהירות והיו רחבי היקף בהשוואה להרגליהם של בני התקופה . מהלך פוליטי שהחל בכינוס בשדה שליד קלרמון , בו קרא האפיפיור אורבנוס 11 בקריאה נרגשת לנוצרים הקתולים במערבה של אירופה לחוש לעזרתה של " מלכות היוונים , " האחות המזרחית , לעזוב את בתיהם ומשפחותיהם ולהפסיק את המריבות שביניהם , לשים את פעמיהם ללא דיחוי אל עבר ארץ הקודש כדי לגאול את "קבר האדון , " הגיע לשיאו ולמיצויו בפריצת חומתה הצפונית של ירושלים ב 15 ביוני . 1099 רק שלוש וחצי שנים חלפו מאותו יום היסטורי , ה 28 בנובמבר , 1095 בקלרמון . לא נרשמו דברי עדות ישירה על מה שנראה ומה שנשמע באותו כנס כנסייתי , וכל הידוע לנו הוא מפי דיווחים מאוחרים יותר . זו הסיבה לכך שתשובות לשאלות אחדות נשארו עמומות . לא ברור לנו מה בדיוק אמר אורבנוס 11 למאזיניו , מי היו מאזיניו וכיצד הגיבו . אולם אין להטיל ספק ביחס לרוח הדברים שהתרחשו : השפעתם על ההמונים , ובוודאי תוצאתם , היו עצומים . "רצון אלוהים הוא 0 'deus vult ! " !) " ! חזרו המאמינים אחרי אמירתו של האפיפיור והפכוה לסיסמתה המתלהמת של תנועת מסעי ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד