התא המשפחתי היה יסוד מוסד במבנה החברתי של יהודי אשכנז המורחבת הקדומה . על אף שהדבר נכון גם ביחס לתפוצות ישראל האחרות ולתקופות אחרות בתולדות העם , היה מבנה המשפחה של אשכנזים אלה שונה מן הטיפוס המסורתי שבמקומות ובזמנים אחרים . רוב המשפחות בישראל ובעמים , עד ספו של העידן המודרני בארצות המערב , לבשו אופי שבטי רחב ביותר . היו אלה בתי אב ( או "חמולות ( " שכללו את ההורים , את ילדיהם הנשואים והרווקים ואת נכדיהם . בימי קדם ובארצות האסלאם בימי הביניים נוספה למימדיהן ולמורכבותן הפוליגמיה , ואם נוסיף לכך את ה"נספחים" למיניהם - כגון עבדים ושפחות שהפכו לבני בית לכל דבר - הרי שלפנינו יחידות המונות עשרות רבות של נפשות . בית אב כזה התנהל כיחידה ארגונית מלוכדת , בעלת מערכת משפטית של חובות וזכויות של היחידים המרכיבים אותו ובעלת איפיונים כלכליים משותפים . אולם בסיסו העיקרי היה קרבת הדם , הסולידריות ורגשי הכבוד והגאווה . היה גם ביטוי פיסי למסגרות משפחתיות מורכבות אלו . הסביבה הכפרית חקלאית , החצרות הגדולות בהן מתבצעות רב עבודות הבית כמו בישול , כביסה , טחינה ; השירותים ובאר ( או בור ) המים , חדרי המגורים ש...
אל הספר