מספרם של היהודים שחיו בקיסרות הרומית במאות הראשונות לספירה , היה רב . על פי מקורות שונים הגיע אומתם למיליונים , אומדן שזוכה לאמון ולהסכמה עקרונית של חוקרים מודרגים . מדובר בארצות אזור אגן הים התיכון שהשתייכו לקיסרות הרומית בשיא כיבושיה . אם נוסיף לאלה את המוני בית ישראל שבבבל ובארצות של ממלכת הפרחים , נגיע למספרים גבוהים ביותר . ש' בארון סבור ש"המספר של כמעט שבעה מיליון יהודים תואם במידה גדולה נתונים חברתיים כלכליים אחרים , " 1 וקרוב לוודאי שהוא נכון . לנוכח נתונים אלה מפליאה המציאות של ימי הביניים המוקדמים , בהם האוכלוסייה היהודית במרחב האשכנזי הייתה זעומה ביותר . לעומת ארצות האסלאם השונות בהן האוכלוסייה היהודית הייתה רבה ( אם כי נפלה בהרבה מן האומדנים של העת העתיקה , ( והיו בה ריכוזים אורבניים של עשרות אלפי תושבים יהודים ועיירות שכל תושביהן יהודים , הקהילות באשכנז ובצפון צרפת מנו במקרה הטוב כמה מאות נפשות . האם היה זה משום שהמערב הנוצרי הפך לפריפריה נידחת במאות ה 9 , 11 "קצה העולם" בעיני מרביתם של היהודים ? האם המוני ישראל לא נהרו לארצות צפוניות בשל הבדלי אקלים חרותה של הסביבה הטב...
אל הספר