ד. דרך קבלת ההחלטות

מידת הדמוקרטיה של ארגון חברתי ( בין אם זו מדינה או ארגון וולונטרי כלשהו ) נמדדת בפרמטרים שונים , שאחד מהם היא הדרך בה מתקבלות ההחלטות המחייבות . מכל האפשרויות המצויות , הכרעת רוב חברי הארגון היא הברירה האופטימלית לקיום משטר דמוקרטי צודק . נכון שדרך זו מותירה את המיעוט בלתי מרוצה ומובס , אבל ההנחה היא שמי שבמקרה אחד שייך למיעוט , עשוי במקרה אחר להימנות עם הרוב . חסידי הדמוקרטיה לוקחים מראש בחשבון שאולי אין זו הדרך האידיאלית , אולם היא טובה יותר מכל האחרות . ייתכן שמערכת שיקולים זו הדריכה את חכמי המשנה שנהגו לפי הכלל המקראי "אחרי רבים להטות . " עיקרון זה , ששורשיו בארץ ישראל והיה נפוץ בתקופת הבית השני , נעלם בימי התלמוד ובימי הגאונים , ו"קם לתחייה" בקהילות אשכנז-צפון צרפת של המאות ה 10 . 11 המסורות הארץ ישראליות הקדומות , שהתגלגלו לאיטליה הדרומית ומשם אל הקהילות הצעירות שמצפון לאלפים , כללו גם את העדיפות שניתנה לשלטון הציבור על פני צורת ניהול אחרת ואת קבלת ההכרעות על פי רצון הרוב . הייתה זו תפיסה מנוגדת בצורה קוטבית למסורת השלטונית שאומצה על ידי הנהגת יהודי בבל בימי הביניים המוקדמים ....  אל הספר
הקיבוץ המאוחד