ב. חירות ופורענויות בסוף המאה ה־9 ובמאה ה־10

יהודי אשכנז-צפון צרפת סבלו כאמור מאלימות בשל הנסיבות המיוחדות של התקופה ולא בשל היותם יהודים . האווירה הכללית הייתה חיובית ויחסיהם של היהודים עם הסביבה היו טובים למדי . "פרט למורשת האנטי יהודית מסוף העידן הקלאסי וזו של הכנסייה של ימי הביניים המקודשים , " כותב מיכאל טוך , "לא היה היחס ליהודים בימי הרייך ( הגרמני ) המוקדם שנוי במחלוקת . " יש מי שמסביר זאת ( לנגמיר , ( ממשיך טוך , "בטבעה המיוחד של הנצרות הפראנקית , אשר בנתוניה החברתיים ובזהותה התרבותית עדיין לא חשה עצמה מאויימת על ידי נוכחותם של יהודים . " ויש מי שמסביר זאת ( לוטר ) "ביחסי אמון שרחשו השליטים האוטוניים אל היהודים . " טוך עצמו מוסיף להסברים אלה את העובדה שהיהודים 8 בגרמניה של המאות ה 9 וה 10 היו עדיין "מתי מעט . " ככלל , במאות ה 9 11 לא היו תופעות רבות של גירושים וניסיונות להמרת הדת מאונס . מקרים קשים כאלה התרחשו רק באופן מקרי , מקומי וספוראדי ו"לא הייתה בהם הפעולה המתוכננת , המתואמת והנרחבת" של המאות הבאות . "חוסר ביטחון והפקעה שהיו עד אז ( גזירות תתנ"ו ) רק מושגים מופשטים אשר נגעו לחייהם של יהודים יחידים בצורה מוגבלת...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד