הסכנות האורבות לפתחו של האדם המודרני - לגופו ולרכושו - גדולות בהרבה מאלו שאיימו על חייו של בן ימי הביניים . המלחמות , הפושעים והטרוריסטים למיניהם לא זו בלבד שלא פסו מן העולם , אלא התרבו והתעצמו ורתמו לשירותם את פלאי המדע והטכניקה . נוסיף לכך את תאונות התחבורה היבשתית והאווירית ושאר מרעין בישין , שמקורם בדרך כלל בשוגג ולא בזדון , ונגיע למסקנה שבכל הנוגע לביטחוננו האישי מאות שנות הקדמה לא היטיבו עמנו . אירופה המערבית , האזור שהוא נושא ספר זה , ידעה בימי הביניים תקופות של סכנות המוניות . היו אלה גלים של פולשים אכזרים ונמרצים , שלא חמלו על אנשים שלווים והכניעו את כל מוצאם באש ובחרב . כאלה היו הברברים בימי נדידת העמים הגדולה של המאה ה 5 וכאלה היו הפולשים הנורמנים , המדיארים והמוסלמים בסופה של התקופה הקארולינגית . ואולם מאז הרבע השני של המאה ה 10 שככו הסערות . אוכלוסיית המערב , עובדי אדמה קשי יום ברובם המכריע , יכלה לנשום לרווחה . אין להבין מזה שהארץ שקטה ושפסקו מעשי האיבה . אדרבה , החלה תקופה של מלחמה מתמדת ומתמשכת . נוצר מעמד של בני אצולה נמוכה - האבירים - שכל עיסוקם ועולמם היו הקרבות . ...
אל הספר