המעיין בתולדות היהודים בארצות אירופה בימי הביניים אינו יכול שלא להיתקל בביטוי הלטיני : , "send camerae nostrae" או כפי שהוא התאזרח בתרגומו לעברית : "עבדי האוצר שלנו . " על פי רוב נמצא מטבע לשון זה בקיסרות הגרמנית , אולם גם מלכים אחרים נקטו נוסח דומה ( כגון "היהודים שלנו" אצל הקאפטינגים הצרפתים . ( הניסוח הזה מופיע לראשונה במסמך קיסרי של פרידריך 11 בשנת , 1236 אך דומים לו אנו מוצאים בפריווילגיות של היינריך ( 1090 ) iv ושל פרידריך ו ברברוסה ( 1187 ) ואף בפריווילגיות הקארולינגיות . השוואת הטקסטים הללו מצביעה על כך שהמלה " servi" מופיעה בפעם הראשונה אצל פרידריך 11 ואילו המילה " camera" ( האוצר ) עדיין אינה מוזכרת כפריווילגיות של לואי החסיד . למרות זאת , חוקרים חשובים כשרר , טויבלר וקיש , סבורים שנוסחה זו של פרידריך 11 הינה המשך למדיניות של חסות ושעבוד בה נקטו השליטים כלפי היהודים עוד מראשיתה של המאה ה . 9 אף שחוקרים אלה מודים בהחמרה שחלה בתקופת מסעי הצלב , הם דבקים בדעה בדבר מעמדם הנחות של היהודים השייכים בגופם ובממונם לשליטי המדינות וחייבים להם את ביטחונם האישי והציבורי גם בתקופה המוקדמת...
אל הספר