גל עכור של פלישות עמים פראים ואכזריים עבר על אירופה המערבית במאת השנים שבץ 850 ל . 950 אחרי תקופה באורך דומה של סדר ורגיעה שוב נפלו כפריה ועריה קורבן ליצר הביזה ולעוצמת ההרס של עמים נודדים . חבלי ארץ שלמים התרוקנו , האיכרים הבורחים גדשו את הדרכים ולא תמיד חזרו למקומותיהם הקודמים . שדות מעובדים כוסו קוצים . התמונה הכוללת הייתה של רגרסיה כלכלית , של הידלדלות חומרית , של חורבן והרס . דומה שימי נדידת העמים הגדולה של המאה החמישית , זו שהחריבה את האימפריה הרומית המערבית , קמו לתחייה . התפוררות הקיסרות הקארולינגית וחולשת צאצאי השושלת סייעו בידי כנופיות הבוזזים והפורעים הללו . אלה היו ימים בהם שקעה אירופה בתוך המערכת הפיאודלית על כל היבטיה : בפרטיקולריזם מדיאבלי ששורשיו היו קיימים כבר , ויעברו מאות שנים עד שתרפא ממנו , עד שתגבש מסגרות פוליטיות ומערכות חיים כלכליות חזקות וראויות . עוצמת הפורענות הייתה פחותה בהרבה ממכת החידלון שהונחתה על הציוויליזציה הרומית ארבע מאות שנים מוקדם יותר . לקראת סופה של התקופה ( הקרויה לעתים פוסט קארולינגית ) נראה כאילו פראי האדם מתרצים , הם מתיישבים על הקרקע בפאתי ...
אל הספר