בתרביץ , מא ( תשל"ב , ( עמ' , 450 הפנה א"ש רוזנטל את תשומת לבנו לקטע גניזה בקיימבריג' שפרסם ע' פליישר ן — קטע שיש בו כדי לפענח סוף סוף את תעלומת הפיסקה בירושלמי , שהיוותה סלע השערות וניחושים מימות ראשונים ואילך : 'ואילין דאמרין : צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל — 3 אין בו משום ברכה פסוק ' . בקטע הנזכר מופיע הפסוק 'צהלי' ( יחד עם הפסוק מתה' כב : ד : ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ) בברכת קדושת השם , ואם כן , נפתרה הסתומה : כוונת הירושלמי היתד . לברכה זו ; ואשר למשמעות המלים 'ואילין דאמרין , ' הן מתייחסות ל'מקצת בני ארץ ישראל , ' שנהגו בשילוב פסוק זה בברכת קדושת השם . האמת ניתנה להיאמר , שעוד לפני עשרים שנה פרסם מנחם זולאי * קטע גניזה מאוסף אדלר כניו יורק , שממנו ניתן ללמוד — וזולאי לא הרגיש בזה — שמקומו של הפסוק 'צהלי' היה בברכת קדושת השם . בתיאור תפילת שמיני עצרת נאמר בו : 'ואומר כתר יתנו לך ואו' לדור ודור צהלי , אתה בחרתנו , וגו [ מר ] כל התפילה , ואו' רצה ומודים ושים שלום ' . הקטע ממשיך בתיאור תפילת יום טוב שני של שמיני עצרת , והוא שמחת תורה . שני הקטעים נבדלים זה מזה הבד...
אל הספר