" מי שהוא יודע לרעות הצאן לפי כוחו יבוא וירעה בעמי" ( שמות רבה ב , ב ) כפי שכבר ציינו לעיל , ניתן היה , לכאורה , להניח , שעם בירוא היערות והצטמצמות אזורי המרעה ובמקביל לכך פיתוח החקלאות בהרים והמהפך שחל באורחות החיים בעקבות התמורות הללו , תלך מלאכת הרועה ותרד בערכה בעיני העם , ואולי אף תתבזה ותיהפך ל"תועבה" כפי שהיה במצרים . אולם לא כך היה . תלולים . מסתבר , שכאשר דוד היה במדרונו המזרחי בדרכו אל מערות המסתור שבאזור עין גדי , חילק שאול את אנשיו לשני ראשים בצידו השני של ההר , וכך הם היו "עוטרים אל דוד ואל אנשיו . "לתפשם הואיל ובדרכו של דוד הלאה מזרחה היו שטחים פתוחים ( ראה בתמונה שבעמוד ממול , ( אין ספק שאנשי שאול היו עשויים ללכדו אם היו מניחים בו בזמן משני קצותיו של ההר . לפיכך מדגיש כאן הסיפור כי דוד ניצל רק בזכות הידיעה שהגיעה אל שאול כי " פשטו פלשתים על . "הארץ
אל הספר