לעומת סיפור זה , המתאר לנו סימון אזורי מרעה נבדלים בחבלים שונים של ארץ ישראל , אנו למדים מסיפור יוסף על הפרדה קפדנית שהיתה נהוגה במצרים בץ אזורי מרעה לאזורים חקלאיים . ארץ זו , אשר "כולה משקה ... כגן ה' , " היא , כמובן , ארץ חקלאית בעיקרה . ההשקייה מתבצעת בתעלות שבהן מועברים מים מן הנילוס אל השטחים המעובדים , ורועי הצאן רשאים לנוע רק באזורים שקרקעם הומלחה יתר על המידה במשך השנים ואשר על כן לא יסכנו עוד לגידולים חקלאיים . כאשר גבר הרעב בארץ בימי יעקב , ירדו הוא ובניו מצרימה עם כל עדריהם , ויכול היה להיווצר עימות מסוכן ביניהם ובין המצרים . לפיכך מנחה אותם יוסף לקראת פגישתם עם פרעה במלים אלו : )" היה כי יקרא ל ? ם פרעה ואמר : מה מעשיכם ? ו ^ מרוןם א ? שי מקנה היו עבדיך מנעורינו לעד עתה , גם אנחנו גם ל בתינו . בעבור תשבו בארץ ג ! שן כי תועבת מצרים כל רעה צאן . " ( בראשית מו , לג לד ) מסתבר , כי עלה בידיו של יוסף להשיג את אישורו של פרעה למגורי אביו ואחיו במצרים , למרות שהיו רועי צאן , בתנאי שיגבילו עצמם לאזור מרעה מרוחק מן השדות המעובדים , שהיה ידוע בשם ארץ גושן . ימים רבים לאחר מכן , בעת נ...
אל הספר