תיקונים בנוסח התפילה בהשפעת לשונות לועזיות

א אף מי שאין לו אלא ידיעה קלושה בלשון העברית ודקדוקה יעמוד תוהה ותמה נוכח הגומחה בברכת "ברוך שאמר ... " : " האל האב הרחמן המהולל בפה עמו" ' במקום " בפי עמו" כנדרש לפי כללי הדקדוק' והשאלה תטריד אותו : פירצה זו בחומת הלשון העברית בברכה אי פיוטית זו ובמלה כה פשוטה וכה שכיחה' למה ? מהו מקורה ? מי היה מחוללה ? ומהו טעמה ונימוקה ? המעיין ימצא בקלות את התשובה המקובלת והנפוצה הרבה' והיא שהנוסחה המוזרה הונהגה על ידי רי יצחק לוריא' האר"י הקדוש- על יסוד גימטריה : תיבת בפה עולה בגימטריה פ"ז ומגמתה לרמוז שאין לעבור על מספר פ"ז התיבות שבברכה ו ז * מספר זה עתיק הוא ונעוץ במסורת התפילה של חסידי אשכנז' ולפי מהר"ם מרוטנבורג קדום הוא עוד יותר ומקורו ב"ספר היכלות . 2 " חסידי אשכנז — והאר"י הל ך בעקבותם — שקדו בקפדנות רבה שלא להוסיף על מספר זה . והרי דברי ר' אלעזר מוורמס' בעל ה"רוקח"ג ' בפירושו לסידור התפילה' כתב יד פאריס ' 772 דף 12 ב : "וברוך שאמר זמר טוב על כן צריך לאומרו בקול נעים בכוונת הלב בקול רם בנגון יפה למלך הכבוד למלך מלכי המלכים הק / בברוך שאמר יש פ"ז תיבות כי נתקן כנגד "ראשו כתם פ"ז" ( שיר השי...  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח