בתחילת המלחמה השתפר מצבם של היהודים בשתי הקיםרויות . ההכרזה על 'שלום בית אזרחי' ( Burgfrieden ) רוממה את מצב רוחם של היהודים יותר מאשר כל אירוע אחר מאז חקיקת החוק לשוויון אזרחי ב . 1869 דבריו של הקיסר , 'איני מכיר יותר מפלגות , אני מכיר רק גרמנים , ' שימשו מעין עלה זית , ואף שלא כוונו אל היהודים , עוררו אצלם ' חדווה מהולה בהתלהבות ' . ' המלחמה עוררה אצל היהודים מכל המפלגות הפוליטיות ומכל הזרמים הדתיים תקווה שגם הם ייכללו במסגרת אחדות האומה הגרמנית ויוכלו להפגין את נאמנותם ומסירותם למטרה הגרמנית מעבר לכל ספק . דרך תגובה זו הייתה הנוחה ביותר לזרם המרכזי בדעת הקהל היהודית גרמנית , שאותו ייצגה 'האגודה המרכזית . ' 'האגודה המרכזית' ו'איגוד היהודים הגרמנים' קראו במשותף לבני דתם ' להקדיש את משאביהם למולדת מעבר לנדרש בתפקידם . ' גם המיעוט האורתודוקסי נמלא בפטריוטיזם . רק אצל מעטים התעוררה השאלה אם השירות הצבאי בתקופת מלחמה מתנגש בחובות הדתיות או שהחובה כלפי הקיסר היא מעל לכל . גם אצל רוב הציונים נמצא הד למחאתו של ארתור הנטקה ( Hantke ) מלפני המלחמה נגד 'כל ספק בנוגע לנאמנותנו הפטריוטית . ' התא...
אל הספר