לא כל היהודים הלהוטים להצהיר על יהדותם אכן היו פתוחים לקבל את תורתו של בק או דומות לה . המחפשים יהדות בעלת משמעות קיומית יותר נטו להסכים עם פרנץ רוזנצווייג , שאלוהים נתן לישראל את התורה , אך לא את המונותיאיזם . כבר במיפנה המאה היו חלק מאנשי הרוח היהודים שותפים לתחושת חוסר הנחת שאפיינה את התקופה - ובעיקר את בני הנעורים . אנשים אלה לא התאכזבו מתנועת ההשכלה ומחברת התרבות המודרנית ואיתרו בתפיסות הליברליות של היהדות , כגון זו של כהן , עקבות של אופטימיות 'בורגנית ' לא מוצדקת , אמונה תועה בתבונה ובהיסטוריה שמזניחה את האספקטים הקיומיים והאישיים יותר של הדת . הם מצאו את הדיבור על מונותיאיזם אתי ועל שליחותו של עם ישראל בלתי מספק מבחינה רוחנית ושכלית . בעיצומו של המשבר הרוחני , המתמכרים למה שאופיין כחוסר נחת רומנטי מן המודרנה הלכו בעקבות דומיהם הלא יהודים והחלו מפנים יותר ויותר את תשומת ליבם לממדיהם הבלתי רציונליים של התרבות והאמונה : אחוות לאום ( אשר בצורתה הציונית העניקה משמעות חדשה לשייכות לקהילה היהודית , ( מיסתורין ומיסטיקה . אלה מצאו במרטין בובר ( 1965-1878 , Buber ) תערובת יחידה במינה שהענ...
אל הספר