בשנים שבין 1890 ל , 1914 מלחינים ממוצא יהודי היו דמויות שנויות במחלוקת בחזית המודרניזם המוזיקלי . גוסטב מאהלר החל כמנצח וכמלחין על פי המסורת הרומנטית , אולם הרחיב את תחומיה בעזרת אקספרימנטליות עם תזמורות ענק , שילוב לחנים עממיים ממקורות שונים , שילוב אלמנטים סימפוניים ומקהלתיים ושאיבת השראה ממקורות ספרותיים מגוונים ביותר . הוא עשה נםיונות בסימפוניות בעלות חמישה פרקים והמציא הרמוניות בלתי שגרתיות . אף על פי שנולד יהודי , רבות מיצירותיו מלאות באדיקות קתולית . יצירות אחרות נכתבו בהשראת סיפורי עם גרמניים או שירה סינית . אף שהשמיצו את יצירתו של מאהלר בחייו כעיוות וכניתוץ מוסכמות של מסורות מקומיות , יש בהן דמיון חלקי ליצירותיו הגרנדיוזיות של אנטון ברוקנר , המלחין הקתולי האדוק מאוסטריה , שאליו השוו אותו לעיתים , למרבה האירוניה , אויביו האנטישמיים . מאהלר הואשם לעיתים קרובות בהגנבת נושאים יהודיים לתוך המוזיקה שלו , ומספר מבקרים מאוחרים יותר טענו שהם שומעים בה מוטיבים חסידיים . אולם הרוב מזהים את המוטיבים היהודיים כביכול כנושאים מתוך מוזיקה עממית מבוהמיה . המוזיקה של ארנולד שנברג , בן ארצו של ...
אל הספר