הרוב הגדול של יהודי גרמניה המשיך לאמץ לעצמו סוג מסוים של סינתזה בין גרמניות ליהדות . לבד מן ההסכמה שהם גם גרמנים וגם יהודים , נבדלו אנשי הזרם המרכזי הזה אלו מאלו בדעותיהם בסוגיה כיצד יש לנהוג באנטישמיות . אומנם היו מי שחשבו שמוטב להתעלם מן הדעה הקדומה ולהתייחם אליה כאל שריד אחרון מימי הביניים , אך היו גם מי שהגיבו בזעם ורצו לנקוט בפעולה במילים ובמעשים . פרט להם היו גם מי שחשו כי למרות הכל על היהודים להכפיל את מאמציהם להיקלט בגרמניה . הם לא הרחיקו מעליהם כליל את אחיהם היהודים , אך הסכימו עם חלק מן הביקורת על התנהגותם של היהודים , מנהגיהם או המבנה החברתי שלהם וקראו להם לשפר את עצמם . בכל אופן , רבים חשו שהסולידריות מחייבת אותם להגן גם על אספקטים מסוימים של היהדות שהם אישית אינם מאמינים בהם . בשאלת הזהות היהודית שילבו אנשים לא אחת גישות שונות בלא לנסות לישב את הניגודים ביניהם . הקמתם של 'הברית האוסטרית יהודית , ' של האחוות בעלות האוריינטציה הגרמנית ושל ' האגודה המרכזית' ( ראו בפרקים 5 ו , 8 לעיל ) ציינה נקודת מיפנה חשובה בגישתם של היהודים ביחס ללחימה למען האינטרסים שלהם . לפנים ניסה המימ...
אל הספר