לפני 1848 הייתה החברה הגרמנית טרום פוליטית בעיקרה . ליצירות האנטישמיות ולתגובות עליהן היה קהל קוראים מצומצם בקרב הפקידות הממשלתית והאינטליגנציה . מהפכת 1848 שינתה כל זאת . גם היא , כמו המהפכה הצרפתית , הביאה לשני שינויים הקשורים זה לזה בסדר היום הציבורי . הפוליטיקה נעשתה פוליטיקה של ההמונים , והאמנציפציה ליהודים הפכה לסוגיה שלא ניתן להתעלם ממנה . אומנם הויכוח סביב זכויות היהודים היה ישן יותר , אך האנטישמיות כמדיניות החלה ב . 1848 התפרצותה הפתאומית של הפוליטיקה הציבורית , שהייתה חסרת תקדים ביבשת אירופה פרט לצרפת ולבלגיה , והופעתם של יהודים שנתנו ביטוי לדרישותיהם המדיניות הכלליות חיזקו את הדימוי שהיה לשמרנים על היהודי , דימוי שהיה נפוץ לאחר : 1789 פולש בלתי רצוי , שחצן , מיומן ותאב כוח . השפעתה של 1848 על גרמניה הייתה דומה לזו של 1789 על צרפת : היא עוררה את השד בדבר כל יכולתם של היהודים . השפעתם המיידית של החיבורים נגד האמנציפציה הייתה עדיין מוגבלת , אך הם העלו נושאים אלה על סדר היום . בשיאו של הקונסנזוס הליברלי של שנות השישים של המאה היה היחס אל האנטישמיות ספקני . כאשר ריכרד ואגנר גילה...
אל הספר