שינוי בסיסי נוסף בחיים הארגוניים של היהודים , שהושפע אף הוא מן השינויים הנרחבים בחברה הגרמנית הכללית , היה התפקיד ההולך וגדל שמילאה הפעילות המיועדת לנוער . התפתחות זו עמדה בניגוד גמור לתקופה שקדמה ל , 1880 שבה כמעט כל הארגונים היהודיים היו מושתתים על מבוגרים . את הדחף לשינוי זה העניקה תערובת , שהייתה מורכבת מן האיבה שמבחוץ ומן האוריינטציה התרבותית החדשה שהדגישה את האיכויות המיוחדות של הנוער , לא אחת תוך הדגשת הניגוד בינו לבין החברה המבוגרת הזחוחה . עם זאת , אף על פי שהנוער היהודי הדגיש את השוני שלו מדור המבוגרים , לא הצליח להימלט מפילוג על פי אותם קווים אידיאולוגיים . בולטת במיוחד הייתה החלוקה לארגונים ציוניים ולארגונים של 'הגרמנים היהודים . ' לא אחת מילאו בוגרי קבוצות הסטודנטים תפקיד ללא כל יחס למספרם בהנהגת תנועת המבוגרים . סטודנטים באוניברסיטאות שנתקלו באנטישמיות הולכת וגוברת היו הראשונים שהקימו אגודות נוער יהודיות . מספרם של היהודים שלא התקבלו לאחוות סטודנטים ולאגודות אוניברסיטאיות אחרות הלך וגדל . בסופו של דבר , בךבות מקבוצות הנוער הנותרות שכן קיבלו יהודים , היו האחרונים למעשה רו...
אל הספר