קל למצוא הוכחות לתהליך ההתברגנות של המשפחה היהודית בתקופת הקיסרות ולא ניתן להתעלם ממנו . אבל עד כמה המשפחה נשארה יהודית ? כיצד באו לידי ביטוי המשכיות המסורת היהודית או התמורות שחלו בה לאור ההתברגנות והחילון ? שאלות אלה קשות יותר למענה משום שנושאים דתיים זוכים לרוב רק לאיזכור קצר במקורות האוטוביוגרפיים , אלא אם כן הכותבים חיים בסביבה האורתודוקסית או בקרב יהודי הכפר . קשה להסיק ממקורות אלה מסקנות לגבי משמעות הדת והמסורת בחיי יום יום . המשפחות הדגישו את השכלתן והשתייכותן למעמד הבורגנות כלפי חוץ , אולם את יהדותן טיפחו לרוב רק בחוג האינטימי של המשפחה , להוציא הביקורים המעטים בבית הכנסת . מדובר כאן לא רק במידת ההקפדה על שמירת דיני הדת , כמו השבת ודיני הכשרות ; להתמודדות עם המסורת היו שייכים גם ערכים תרבותיים , עמדות ודפוסי התנהגות שנשמרו לאורך זמן והועברו לדורות הבאים . כדוגמאות יצוינו : ביטויים ביידיש ובעברית בשפת היום יום של המשפחה , מאכלים יהודיים מסורתיים , הערכה רבה ללימוד ולגמילות חסדים , דפוסי התנהגות בתחום השידוכים וקשרי משפחה חזקים שנשמרו למרות מרחקים גדולים . לא עברו יותר משני דורו...
אל הספר