כפי שניכר מבנה מובהק בהתפלגות המקצועית של היהודים , כך היה גם הריבוד החברתי של המיעוט היהודי שונה בבירור מזה של כלל החברה . קשה לתעד את המבנה המיוחד הזה מבחינה סטטיסטית , אולם ניתן לעקוב אחריו כמו גם אחר השוני במערכת החברתית היהודית , בהשוואה לכלל האוכלוסייה . לפנייה הרבה יותר לתחומי המסחר והתעשייה ולתחום האקדמי הייתה השפעה מוגבלת על ההתפלגות המקצועית של החברה היהודית ברייך הגרמני . תמורות גדולות יותר הצטיירו באופי העיסוק . בעצמאות המסורתית , שהייתה שכיחה בקרב היהודים פי שניים מאשר בכלל האוכלוסייה , התחילה להסתמן נסיגה ברורה . בפרק הזמן הקצר שבין 1895 ל 1907 צנח מספר העצמאיים מ 58 ל 50 אחוז , בעוד שחלקם של השכירים עלה מ 11 ל 17 אחוז . מכאן ברור , שגם אצל יהודים התחילה לצמוח שכבה חדשה של מנהלים ועובדי מנהלה ומשרד . בד בבד עם תהליכי המירכוז גדל גם הצורך במנגנוני ניהול ומנגנונים משרדיים גדולים יותר , שבהם הלך וגדל כעת חלקן של נשים שמצאו תעסוקה כפקידות . זבנים נמנו עם הקטגוריה המקצועית השלישית , זו של עוזרים , בני משפחה המסייעים בעסק משפחתי וכן פועלים , שכולם יחד היוו שליש מכל היהודים...
אל הספר