המקצועות האקדמיים משכו מאוד את היהודים , עד כי בשום תחום מקצועי אחר לא גדל חלקם באחוזים יותר מאשר באלה . הנהירה הגדולה לגימנסיות , לאוניברסיטאות ולבתי הספר הטכנולוגיים הגבוהים אינה ניתנת להסבר רק על סמך תהליך האקולטורציה וההשתייכות של מרבית היהודים לשכבת הבורגנות . בין הלומדים היו לא רק בני השכבה העירונית הבינונית והגבוהה , אלא גם סטודנטים יהודים שבאו בבירור ממשפחות עניות ומן הכפר . בהתאם למבנה המקצועי היהודי באו רוב הסטודנטים ותלמידי הגימנסיות היהודים ממשפחות של סוחרים . אולם בתקופת הרייך דבקה בדרך כלל בסוחרים תדמית חברתית נמוכה , כי הם נתפסו כבעלי אינטרס חומרי בלבד וכגורם לא יצרני . בנים רבים , שזכו להשכלה תיכונית טובה , לא הסתפקו לכן באפשרות להיות סוחרים בהוריהם ולהשתייך לבורגנות הכלכלה , אלא שאפו , לעיתים אף במחיר הפסד הכנסה , לסטטוס של הבורגנות המשכילה , כלומר לסטטוס האקדמי . מדובר היה בהשתחררות מן המסחר לטובת ההשתייכות לאליטה המשכילה ההומניסטית . לאחר מאות בשנים של עיסוק כפוי במסחר ולאחר השלמת האקולטורציה , נפתחה בפעם הראשונה בהיקף גדול בפני צעירים יהודים האפשרות שלא להמשיך במקצו...
אל הספר