בקיסרות הגרמנית חיו מעט למעלה מחצי מיליון יהודים . בהיותם מיעוט קטן , לא היוו ב 1910 אפילו אחוז אחד מן האוכלוסייה . המיעוט הזה נבדל משאר האוכלוסייה בניידות גיאוגרפית וחברתית גדולה יותר . מבחינה היסטורית הוכרחו היהודים פעמים רבות לנדוד בחיפושם אחר זכויות , הגנה , השכלה ומקורות פרנסה . גם אחרי שהושלם תהליך השוואת מעמדם החוקי על ידי חוקת הרייך מ 1871 שמרו היהודים על נכונות רבה יותר לניידות . אולם לא רק בניידות מרחבית מדובר , אלא גם בניידות חברתית , בעלייה נוספת בסולם החברתי אל המעמד הבינוני על אף העימות עם סכנות האנטישמיות . המשפחות היהודיות נדדו ברובן בתקופת הקיסרות מאזורים כפריים ומערים קטנות לערים הגדולות , שבהן צמצמו את מספר ילדיהן ושיפרו את השכלתן . עם העלייה הכלכלית עלה מספרם של אלה שסיגלו לעצמם את אורח החיים של הבורגנות . לפני מלחמת העולם הראשונה נמנו היהודים ברובם הגדול עם המעמד העירוני הבינוני . הם אומנם סיגלו לעצמם קווים רבים של הבורגנות , אולם דפוסי התנהגותם הדתיים והחברתיים היו גם להבא מושפעים מן המסורת היהודית והם נשארו מיעוט נבדל וברור . כבר בשנת 1871 התקיים מיפקד האוכלוסי...
אל הספר