4. הנשארים בגרמניה

הגירושים בסוף 1942 ובתחילת 1943 הביאו לחיסול גופי ההנהגה העצמית היהודיים ברייך וב ' פרוטקטורט . ' בסוף 1942 רוב היהודים כבר גורשו . תחומי הפעילות של הגופים היהודיים המרכזיים והמקומיים הצטמצמו מאוד . בעיני הנאציונל סוציאליסטים הם לא הועילו עוד לארגונם ולהשמדתם של היהודים . כדי לפקח על השרידים שעוד נותרו נזקק הגסטפו כעת רק עוד לכמה משתפי פעולה כנועים וצייתנים . כבר מאמצע 1942 דרש הגסטפו בהתמדה לצמצם את מספר המועסקים בהתאחדות הארצית ובקהילות . ב ' סריקות ' חוזרות ונשנות שבוצעו עד סוף אותה שנה גורשו רבים , בהם גם פקידים ופעילים בכירים . בנובמבר 1942 'ניפה ' הגסטפו בברלין לבדה 500 מן העובדים בהתאחדות הארצית ובקהילה . תחת אלה שניסו להינצל מן הגירוש באמצעות ירידה למחתרת , נורו למוות שמונה עשר עסקנים בכירים עוד בברלין או מיד בהגיעם לאושוויץ . ראשונה , כבר בסוף אוקטובר , 1942 פורקה הקהילה היהודית בוינה . בעקבותיה , בפברואר , 1943 פורקה גם קהילת פראג . בשתי הערים הוקמו 'מועצות זקנים ' במקום הקהילות שפורקו . תורו של פירוק ההתאחדות הארצית בברלין הגיע ב 10 ביוני . 1943 הניהול והפיקוח על שארית האוכ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי