' בוודאי לא מקרה הוא , ' כתב בינואר 1939 פקיד במשרד החוץ במיזכר פנימי , 'כי השנה הגורלית , 1938 בד בבד עם מימוש רעיון גרמניה הגדולה , גם קירבה לפתרונה את בעיית . 'היהודים התקנות והחוקים , התכסיסים האדמיניסטרטיביים ומעשי האלימות הםפונטניים , שהעיקו מסוף 1937 ברצף מאיים ומואץ על יהודי הרייך ועל היהודים ה ' מסופחים' לו , היו הקדמה לשלב האחרון של הקיום היהודי בגרמניה ולהליך ההשמדה של יהודי אירופה . עד למועד הזה , ההנהגה היהודית הגיעה להישגים מפליאים בתנאים קשים יותר ויותר . בתחילה ניסתה לסייע לנשארים בגרמניה , להעניק להם משענת רוחנית וכלכלית ולשומרם מפני הייאוש . על פי רוב גם עלה הדבר בידה . האם פעל הדבר בדיעבד לטובתם או לרעתם של יהודי גרמניה , זו שאלה היפותטית בטלה שאין עליה תשובה . במרוצת 'השנה הגורלית' 1938 ההנהגה היהודית הייתה עדה לכשלון המאמצים הללו ולירידה בהשפעתה על התנהגות הציבור היהודי . אחרי הרפורמה במעמד החוקי של הקהילות ב 28 במרס 1938 נאלצה לחשוש כי בקרוב יאבדו לה גם הסמכות והאמצעים הכספיים שהובטחו לה עד כה על פי חוקי המדינה הרודפת אותה . במשך כל הקיץ IMT 23 , PS-3358 , p . 23...
אל הספר