חוק השירות הציבורי מ 7 באפריל , 1933 אשר הורה על פיטוריהם של רוב ה'לא ארים ' ממשרות ממשלתיות , פגע גם ביהודים שעבדו במוסדות תרבות שבהנהלת המדינה . לפתע מצאו עצמם אלפי אומנים יהודים בתיאטראות , בתזמורות ובענפי בידור אחרים , שמומנו מכספי הציבור , ללא תעסוקה . וכך החלה יציאתם מגרמניה של האומנים היהודים - שחקנים , מוסיקאים , סופרים ( וכן חוקרים , שהועסקו באוניברסיטאות המנוהלות על ידי המדינה ונחשבו אף הם לעובדי מדינה . ( אולם רק הבולטים שבהם יכלו למצוא תעסוקה בארצות אחרות ; הרוב נשאר מאחור ללא מקורות פרנסה . מספרם הלך וגדל כאשר ארגוני תרבות לא ממשלתיים גילו להיטות להוכיח את נאמנותם למשטר החדש - דוגמת חברת התקליטים 'דויטשה גרמופון' - ו ' טיהרו ' מרצון את צוותי העובדים מן הגורמים ה ' בלתי רצויים' מטעמי גזע ואידיאולוגיה . התגובה היהודית הייתה מהירה . קורט זינגר , ( 1944-1885 , Singer ) אשר שימש כמנהל האופרה העירונית של ברלין בטרם 'שוחרר ' מתפקידו במרס , 1933 יחד עם קורט באומן , ( 1983-1907 , Baumann ) עוזר צעיר למנהל האופרה הממלכתית של פרוסיה בברלין , ועם יוליוס באב , ( 1955-1880 , Bab ) מנהל...
אל הספר