השיעור הגבוה של גברים צעירים בקרב המהגרים היה הגורם המרכזי לשינוי התפלגות המינים והגילאים בקרב יהודי הרייך . גם המבנה המשפחתי של הקהילה היהודית שנותרה בגרמניה השתנה מאוד : בין 1933 ל 1939 עלה שיעור האלמנות והאלמנים מ 9 . 5 אחוז ל 16 אחוז . הגרושות והגדושים מנו כעת 3 . 1 אחוז מן האוכלוסייה היהודית לעומת 1 . 6 אחוז בשנת . 1933 זו הייתה כנראה תוצאת הגירושין , האמיתיים או המדומים , של זוגות שנישאו 'נישואי תערובת . ' עד סוף שנת 1939 למעלה ממחצית היהודים ב ' רייך הישן' היו קשישים - כ 60 אחוז מהם נשים - שחלקם הגדול עזבו את יישובי מגוריהם והתגוררו בדירות צפופות ודלות בערים הגדולות . משפחות יהודיות , שחיו מדורי דורות בכפרים ובעיירות בדרום גרמניה או בדרום מערבה , חשו אנוסות לעבור העירה בגלל העוינות הגוברת של השכנים והמצוקה הכלכלית . אם שקלו להגר , יכלו לערוך בערים ביתר קלות את ההכנות הדרושות , בכלל זה הביקורים האינסופיים בקונםוליות , במשרדי הממשלה ובארגוני סיוע יהודיים . מי שלא יכול היה להגר , קיווה שיוכל לעמוד בצוק העיתים טוב יותר הודות לאנונימיות שמעניקה העיר הגדולה ובמסגרת קהילה יהודית ג...
אל הספר