2. מתח מוחשי

הגם שיהודי ויימאר היו מעורים יותר מאי פעם במירקם התרבותי והפוליטי של גרמניה , יחסם לגרמניות נעשה יותר ויותר דו משמעי . אנטישמים ולאומנים פולקיםטיים , אשר ביקשו לשמר את האחדות האתנית של גרמניה , הטילו ספק בזכותם של היהודים להיחשב גרמנים . בה בעת , בעודם נלחמים בתוקף על זהותם כגרמנים , החלו יהודים רבים לבחון מחדש את נאמנותם הכפולה לגרמניות וליהדות . ואכן , יהודי ויימאר המשיכו להיות מוטרדים מן הבעיה של זהותם המפוצלת . בשנת 1922 שינתה האגודה המרכזית את הפורמט ואת השם של בטאונה . העיתון , שנודע קודם בשם ') im Deutschen Reich ברייך ( 'הגרמני נקרא עתה פשוט בשם ') Zeitung C . V .- עיתון האגודה המרכזית , (' וכותרת המשנה שלו הייתה עכשיו : ') Deutschtum und Judentum Blatter f ib ? דפים לגרמניות וליהדות . (' במאמר הראשי בגיליון הראשון ממאי , 1922 הציג יושב ראש האגודה המרכזית , יוליום ? רוךניץ , ( Brodnitz ) את כותרת המשנה כסיסמה רעיונית , עם שהוא מסביר שעבור היהודי הגרמני אין לזהות אחת עדיפות על פני האחרת . אולם האגודה המרכזית , אשר ייצגה את רוב יהודי גרמניה המאורגנים , נעשתה מודעת יותר ויותר לשבר...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי