אכן , כוונת תרגומם של בובר ורוזנצווייג לא הייתה רק לעורר את היהודים ללמוד שוב עברית , אלא גם להקנות מחדש היכרות קרובה עם המקורות ועם רוח היהדות . למרות שאת דגם לימוד התורה לאורך זמן , שאותו קיווה רוזנצווייג להנחיל , אימצו רק מעטים , יהודי גרמניה גילו בשנים הללו עניין מחודש ברכישת ידע על אמונת אבותיהם ותרבותם . כאשר הופיע הכרך הראשון של האנציקלופדיה יודאיקה , ב , 1928 ניצל רוזנצווייג את ההזדמנות לציין שהבורגנות היהודית גרמנית , שבורותה בענייני יהדות עומדת ביחס הפוך להישגיה בתחום ההשכלה והתרבות הגרמניות , היא שתעיין בה . מכאן , הוא העיר , חשוב ביותר שאת האנציקלופדיה ירכשו לא רק ספריות קהילתיות , ושהיא תהפוך ליצירה מקובלת בספרייה שבכל בית יהודי , ומקומה יהיה , כפי שציין 33 Ernest M . Wolf , 'Martin Buber and German Jewry ' , Judaism , 1 ( 1952 ) , p . 350 32 פרנץ רוזנצווייג למרטין בובר , 29 בדצמבר ; 1925 בתוך : Tagebiichei ; 2 , p . 1072 Rosenzweig , Bnefe und בעוקצנות , 'בין הלקסיקונים הכלליים לפסנתר . ' עם זאת , הוא הודה , 'נוכל באמת לתאר לעצמנו שיצירה זאת , שאינה מניחה דבר מראש - אפיל...
אל הספר