באביב 1932 התפתח המשבר הפוליטי בגרמניה לממדים של מלחמת אזרחים . אחרי שתי מערכות בחירות סוערות נבחר ב 10 באפריל הנשיא פון הינדנבורג מחדש בתמיכת הםוציאל דמוקרטים - בלי ספק גם בתמיכת רוב הבוחרים היהודים . ב 30 במאי נפלה ממשלת ברונינג והוחלפה על ידי קבינט נשיאותי של 'הריכוז הלאומי' בראשות פרנץ פון פאפן . ביולי הדיח פון פאפן בהפיכה את הממשלה הפרוסית המונהגת בידי בראון ( Braun ) הסוציאל דמוקרטי , והמפלגה הנאציונל סוציאליםטית יצאה מהבחירות לרייכסטאג כמפלגה החזקה ביותר . ברחובות התגברו העימותים הפוליטיים האלימים וההתפרעויות האנטישמיות . בתוך הציבור היהודי נאלצו כל הזרמים לבחון מחדש את השקפותיהם לנוכח התנאים החדשים והסכנות הממשמשות ובאות . בשביל הליברלים וחברי האגודה המרכזית ציין שינוי מגמה זה פרידה מכאיבה מאידיאלים ומתקוות שנכזבו . הציונים , מאידך גיסא , לא יכלו לרוות נחת מכך שהתחזיות שלהם התאמתו בצורה כה קיצונית . בדיוניהם הפנימיים גברה התדהמה בשל עוצמת ההתקפה על זכויותיהם והובעה דאגה לעתיד יהדות גרמניה , כי עם כל הקיצוניות הפלםטינו צנטרית שלהם , הרגישו הציונים תמיד רגש שייכות אמיץ לציבור ז...
אל הספר