הוויכוחים הפוליטיים בקהילות נוהלו כמאבק בין שתי תפיסות מנוגדות לכאורה . לעומת התפיסה של קהילה דתית גרידא הועמד הרעיון של קהילה עממית המקיפה תחומי חיים נרחבים ביותר . למעשה עמדו לוויכוח ארבעה נושאים עיקריים : הרחבת זכות הבחירה לקהילה , האוריינטציה הדתית , בית הספר היהודי העצמאי והרחבת הטיפול הסוציאלי בחברי הקהילה . במציאות נבעו הוויכוחים החריפים משתי התפתחויות חדשות ומכריעות בחיי הקהילה היהודית : ההשפעה ההולכת וגדלה של הציונות , והמודעות העצמית הגוברת של יהודי מזרח אירופה , שמסיבות היסטוריות וטקטיות נכרכו יחדיו מבחינה אידיאולוגית ופוליטית . לפני המלחמה היו הציונים בגרמניה מיעוט קטן מבחינה מספרית , שהשפעתו על פעילות הקהילה הייתה מועטה . הצהרת בלפור משנת , 1917 שהגבירה את הסיכוי לבית לאומי ליהודים בארץ ישראל ואשר זכתה בהכרה בינלאומית בהסכמי השלום , וכן ההתיישבות האינטנסיבית בארץ ישראל , השפיעו אחרי המלחמה גם בגרמניה , במיוחד על הדור הצעיר שאיבד את בטחונו בגלל האנטישמיות הקיצונית . הקשר ההדוק יותר עם ההוויי המזרח אירופי עורר בצעירים יהודים רבים תודעה יהודית לאומית . באווירה הכללית של רפורמ...
אל הספר