לפי המבנה הדמוגרפי והחברתי , לפי שגרת החיים ובהתאם לתפיסה העצמית היהודית , היו יהודי מזרח אירופה קבוצה נבדלת , שונה בבירור . ב 1910 חיו בתחום הרייך הגרמני , בגבולות שנקבעו אחר המלחמה , כ 76 , 000 יהודים זרים , שהיוו כ 14 אחוז מכלל האוכלוסייה היהודית . בזמן המלחמה ובשנים הראשונות שלאחריה נוספו עוד 80 , 000 עד 100 , 000 יהודים ממזרח אירופה לגרמניה , כ 30 , 000 מהם עובדים שגויסו בכפייה או כאלה שנשכרו לפי חוזה . הפוגרומים והמאורעות הפוליטיים בפולין הביאו ב 1919 / 1920 זרם מחודש של פליטים יהודים ממזרח אירופה . אומנם מספר המהגרים היהודים החדשים ממזרח אירופה לאחר תום המלחמה היה נמוך בהרבה ממה שטענה התעמולה האנטישמית , אך למרות זאת ראו הממשלות בין 1922 ל 1923 צורך לגרש רבים מהם . אחרים עזבו את גרמניה מרצונם . המטרה - לקבל את האזרחות הגרמנית - נשארה גם בתקופת רפובליקת ויימאר כמעט בלתי מושגת , גם בשביל יהודים בעלי אזרחות זרה שנולדו בגרמניה . ב 1925 היו בתחום הרייך בסך הכול כ 108 , 000 יהודים בעלי אזרחות זרה , שהיוו 19 . 1 אחוז מכלל היהודים , וכ 90 אחוז מהם באו מארצות מזרח אירופה . במיפק...
אל הספר