למרות הצלחת התעמולה האנטישמית בשנים שלפני פרוץ המלחמה , ספק אם ניתן לקבוע שדעות קדומות וסטריאוטיפים אנטי יהודיים מסורתיים היו מושרשים או נפוצים בחברה הגרמנית דאז יותר מאשר בארצות מערביות או בייחוד בארצות מזרח אירופה . הנחשול האנטישמי ששטף את גרמניה אחרי המפלה היה ללא ספק תוצאה של מניפולציה פוליטית מאורגנת ומכוונת של שנאת היהודים הלטנטית , שקיומה העקשני לא פסק בשכבות הרחבות של האוכלוסייה . המנהיגים והמסיתים שפעלו מאחורי הקלעים ואף בפרהסיה המשיכו ישירות בפעילותם את המסורת האידיאולוגית ואת הטקטיקה התועמלנית , שהוכיחו את יעילותן בגרמניה ובאוסטריה כבר חצי מאה קודם לכן . הסבר להשפעה זו יימצא אולי באווירה הלאומנית המשולהבת ששלטה בוינה , שבה היו היהודים כעשירית מהאוכלוסייה . אולם השאלה , מדוע היוותה דווקא אוכלוסיית גרמניה קרקע כה פורייה לתעמולה זו לגבי מיעוט יהודי קטן יחסי , שגר בה ואף עבר תהליך סיגול תרבותי , שאלה זו נדונה לעיתים קרובות בצורה ספקולטיבית , אך לא זכתה למענה חד משמעי . לעומת זאת ברור מדוע עוינות זו , שלא נעלמה כליל אף בשנים השקטות יותר , זכתה דווקא עתה לאישוש ולחיזוק כה רבים . ה...
אל הספר