1. הסכמה ודחייה

השכלת ברלין התפתחה תוך כדי מאבק של כוחות סותרים , כשעבר על המשכילים תהליך התקרבות אל סביבתם הלא יהודית , תהליך חברתי ורוחני כאחד . שני פנים היו אפוא לתהליך : כוח המשיכה של רעיונות חדשים , והאפשרות לנטילת חלק בצורות חדשות של התחברות . עוברה זו העלתה בעיני המשכילים את קרנה של הכניסה לעולם הלא יהודי לדרגת מטרה שראוי לשאוף אליה . ואולם מצד אחר הרתיע את המשכילים כוח מנוגד , שהקשה על התקרבותם אל העולם הלא יהודי : כבלם בדרך ההתקרבות פעלה לא רק מדיניותו של פרידריך השני , שהמשיכה להתייחס אל היהודים כאל ציבור בזוי , מוקצה מחמת מיאוס , אלא גם הדעות הקדומות כלפי היהודים , שרווחו בקרב המון העם ובשכבות העליונות , ואפילו בקרב המשכילים עצמם . שינוי בדעת הקהל לא נראה באופק . אפשר למנות ביד אחת את המצדדים ברעיונות ההשכלה , שהיו נכונים לשפוט את היהודים לאור התבונה והאנושיות ולזנוח דעות קדומות מושרשות . השכבה המשכילה , שהשמיעה את דברה באגודות מלומדים ובאוניברסיטאות למען התבונה והמוסר , כמעט נאלמה דום . למעשה נמצאו רק שני אישים שהיו משכמם ומעלה : גוטהולד אפרים לםינג וכריםטיאן וילהלם דוהם , שניהם בנים של כמ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי