4. תודעתם העצמית של המשכילים בראי האוטוביוגרפיה

ז ' אנר ספרותי מיוחד שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת בשחזור תולדות ההשכלה הוא הטקסט האוטוביוגרפי , שהחל כובש לו מקום עם הופעתה של השכלת ברלין . עניין לנו בסוג של טקסט , שבו מתלכד זיכרון היחיד עם תמונת החברה של המשכיל . הקריאה בו מאפשרת להסיק מסקנות על טיב התייחסותו של המשכיל אל סביבתו היהודית והלא יהודית . זווית הראייה הסובייקטיבית של הכותב איננה חיסרון , נהפוך הוא : היא מהווה יתרון , אם רצוננו להציץ אל עולמו המנטלי של המשכיל ולאמוד את עצמת התמורה המתחוללת בתוכו . הטקסט האוטוביוגרפי חושף ממד באישיותו של המשכיל , שלא ניתן להבחין בו בניתוח כתביו הפילוסופיים והפולמוסיים בלבד . הקריאה בו מאירה באור מיוחד את הרקע האישי של תהליך ההקצנה , שהוביל בשנות השמונים והתשעים לעימות הבלתי נמנע בין המשכילים לבין מתנגדים חיצוניים ופנימיים . מוכרים כמה וכמה טקסטים כאלה , מקצתם ארוכים , ומקצתם קצרים יותר . הצורה הרטרוספקטיבית המהורהרת של התיאור העצמי לא הומצאה במאה הי " ח . קדמו לה כמה נוסחים בימי הרנסאנס , אולם היא הפכה לתופעה ספרותית נפוצה רק בעידן ההשכלה והחברה הבורגנית . עם התחזקותם של תהליך הדיסאינטגרצ...  אל הספר