3. הפילוסופיה של ההשכלה והדת היהודית

ההתקרבות אל החברה הסובבת חלה בד בבד עם ההיפתחות אל רעיונות ההשכלה הכללית , שהשפיעו השפעה מכרעת על כיוון התפתחותה של השכלת ברלין . בשקידה ובלהט שלא נודעו עד אז החלו צעירים יהודים להתעמק ביצירותיהם של פילוסופים לא יהודים ועל בסים הגותם בחנו מחדש את יהדותם . מנדלםון הלך בדרך זו ושימש בכך דוגמה ומופת . לא חלפו אלא 11 שנים מאז בואו לברלין בשנת 1743 והוא הספיק לקנות לעצמו שליטה בתורותיהם של פילוסופים גרמנים ואירופים בני תקופתו . בתחילה אמנם העמיק חקר בכתבי הרמב " ם ורק לאחר מכן ניגש לקרוא בלטינית את ה ' מםה על התבונה האנושית ' מאת לוק . בשלב שני גילה , בזכות ידידו אהרן גומפרץ , את חיבורו של לייבניץ 'מסה על הכרת הצדק האלוהי , ' ואת חיבורו של וולף 'רעיונות תבוניים . ' בזכות יצירות אלה נתקל בכמה נושאים של המטפיסיקה והאתיקה , שלא פסקו מלהעסיק אותו כל ימי חייו : לכם לוק ווולף ! לך לייבניץ בן האלמוות ! אני מקים בלבי מצבת עד . בלעדי עזרתכם הייתי יורד לטמיון . לא היכרתיכם פנים אל פנים מעולם , אולם חיבוריכם , שהציבור הרחב אינו קורא , ואשר בהם ביקשתי למצוא סעד בשעות הבדידות , הנחוני בדרך הבטוחה אל חכמ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי